מישלי נ' קשר רנט א קאר בע"מ

פסק דין

1. לטענת התובע, נפגע רכבו בעת שעמד בחניה והרכב הפוגע הוא של הנתבעת.

התובע פנה אל הנתבעת בתביעה לשלם לו את נזקיו, והנתבעת החליטה לשלם לו נזקים חלקיים ונותרה עדיין חייבת לשלם סך של 2,759 ₪ ובתביעה זו מבקש התובע לחייב הנתבעת לשלם לו גם יתרה זו.

2. א. א) הנתבעת טוענת, שאכן שילמה לתובע את הסך של 6,855 ₪, הכולל: נזק

ממשי בסך 6,065 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 790 ₪- שהם כלל הנזקים שנגרמו לרכב התובע.

ב) מכל מקום, אותו סכום שלא שולם לתובע הוא סכום, שהנתבעת רואה בו כסכום ששנוי במחלוקת ואין מקום לשלם לתובע סכום זה – זאת משום שלדעתה, כל עוד ניתן לתקן המגן או להתקין מגן חלופי, לא היה מקום להתקין מגן מקורי וההפרש בין התיקון או מגן חליפי ובין מגן מקורי- לא שולם לתובע.

ב. א) עוד טענה הנתבעת, שעצם התקנת מגן מקורי, במקום לתקנו, מהווה הפרה

של חובת הקטנת הנזק החלה על הניזוק.

לתמיכת טענות הנתבעת, צרפה הנתבעת חוות דעת שמאי מטעמה.

ב) עוד ציינה הנתבעת, שרכבו של התובע הוא רכב מחברת השכרה בעברו וצילומי הרכב מעידים בבירור, שלרכב היו תאונות קודמות במגן קדמי שתוקנו תוך שיפוץ המגן ובנסיבות אלו, היה צריך לתקן את המגן בעלות פחותה מעלות רכישת מגן מקורי או שהיה צריך להתקין מגן חליפי ולא מגן מקורי.

3. לאחר שבחנתי טענות הצדדים ובמיוחד לאחר שעיינתי בחומר הראיות שצורף לכתב התביעה ולכתב ההגנה, אני מחליט לקבל תביעת התובע – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) כל הנטען על ידי הנתבעת נסמך על חוות דעתו של שמאי מטעמה. שמאי

מטעם הנתבעת הכין את חוות דעתו בהתייחסו לחוות דעתו של השמאי מטעם התובע, אך בעוד שהתובע הזמין את השמאי מטעמו להעיד בבית המשפט על תוכן חוות דעתו, לא טרחה הנתבעת להביא את השמאי מטעמה להבהיר ולהסביר את תוכן חוות דעתו.

ב) השמאי מטעם התובע בדק את הרכב ביום קרות האירוע, קרי 4.11.12

והכין את חוות דעתו ביום 29.11.12, ברם מחוות דעתו של שמאי הנתבעת, לא ניתן להבין מתי והאם הוא ראה את הרכב בפועל או שרק התייחס לחוות דעתו של שמאי התובע. (ראה הכותרת בחוות דעת שמאי הנתבעת, אשר צורפה לכתב ההגנה). חוות דעת שמאי הנתבעת הוכנה ביום 11.3.13.

ב. א) השמאי מטעם התובע העיד וחיזק את עמדתו, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות

הדעת, שבעצם הוא החליט להתקין מגן מקורי, משום שלא היה מגן חליפי מתאים לרכב. (עמ' 1 לפ',ש' 20- 21).

השמאי מטעם התובע הסביר בחוות דעתו, שהפגוש ניזוק ללא אפשרות תיקון והיה צורך להחליפו ובאשר להחלפה, ציין השמאי, שהוא החליט שיש להתקין מגן מקורי, משום שלא נמצא משומש ו/או תואם המתאים לדגם הנדון. השמאי לא הסתפק בציון זה בלבד, אלא ציין גם שהוא בדק שאלה זו.

ב) אני מקבל את עמדתו של מר צברי, נציג הנתבעת (להלן:"מר צברי") ואת עמדת שמאי הנתבעת, שאכן מוטלת חובה על הניזוק להקטין את הנזק, ברם כאשר הגיעה שמאי התובע למסקנה, שהפגוש לא ניתן לתיקון וכאשר הוברר לו שאין פגוש חליפי לסוג רכב כזה – רק אז החליט שיש להתקין במכונית פגוש מקורי.

ג) שמאי הנתבעת מציין בחוות דעתו כך:"בחוות הדעת ציין השמאי כי בדיקה שנעשתה גם מול עוזי חלפים, עוזי חלפים אינו האורים והתומים וקיימים עוד מספר ספקים מובילים אחרים בשוק החלפים שניתן היה לבדוק באמצעותם".